אלברטו ניסמן
 | |
| לידה |
5 בדצמבר 1963 בואנוס איירס, ארגנטינה  |
|---|---|
| נרצח |
17 בינואר 2015 (בגיל 51) Torres Le Parc Puerto Madero, ארגנטינה |
| מדינה |
ארגנטינה |
| מקום קבורה |
בית העלמין לה טבלדה |
| השכלה |
אוניברסיטת בואנוס איירס |
| מעסיק |
אוניברסיטת בואנוס איירס |
| השקפה דתית |
יהדות |
| בן או בת זוג |
סנדרה ארויו סלגאדו |
  | |
נטליו אלברטו ניסמן (בספרדית: Natalio Alberto Nisman; 5 בדצמבר 1963 – 18 בינואר 2015) היה משפטן יהודי-ארגנטינאי שכיהן כתובע פדרלי בארגנטינה. נודע כמי שעמד בראש חקירת הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, שבו נהרגו 85 בני אדם ו-330 נפצעו. בית משפט ארגנטינאי קבע כי ניסמן נרצח בידי מתנקשים, ושלל גרסת התאבדות שהועלתה למותו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסמן נולד למשפחה יהודית בבואנוס איירס. הוא החל את הקריירה שלו כתובע בעיר מורון שבמחוז בואנוס איירס.
הוא חקר את הפיגוע בבניין הקהילה היהודית (אמי"ה) בבירת ארגנטינה. ב-25 באוקטובר 2006 האשים באופן רשמי את ממשלת איראן בתכנון ההתקפה ואת ארגון חזבאללה בביצועה. על פי התביעה, ארגנטינה נבחרה ליעד שבו יותקפו יעדים ישראליים ויהודיים כנקמה על חיסול מזכ"ל חזבאללה עבאס מוסאווי, בשל החלטת ממשלתה להשעות הסכם להעברת טכנולוגיה גרעינית לאיראן. בעקבות ההאשמות, בנובמבר 2007 האינטרפול פרסם את ששת שמות האנשים שהואשמו באופן רשמי במעורבות בפיגוע והוצא נגדם צו מעצר בינלאומי. השישה היו עימאד מורנייה, עלי פלחיאן, מוחסן רזאי, אחמד רזא אסגרי, אחמד וחידי ומוחסן רבאני.
ב-2013 סירב ניסמן לקבל את הסכם ההבנות שנחתם עם איראן, שתכליתו הייתה חקירה משותפת של הפיגוע. שנתיים לאחר מכן, הוא האשים את נשיאת ארגנטינה, כריסטינה פרננדס דה קירשנר, את שר החוץ הקטור טימרמן ופוליטיקאים נוספים בסיכול חקירת מעורבותה של איראן בפיגוע. לטענתו, קירשנר פעלה להסרת צווי המעצר נגד איראנים שנחשדו בפרשה, והיו מעורבים בייבוא נפט מאיראן.
גרושתו של ניסמן הייתה השופטת סנדרה ארויו סלגאדו, ולהם שתי בנות. ידידו הטוב של ניסמן, הסופר הישראלי גוסטבו פרדניק, הביא את ניסמן לישראל בביקורו הראשון ב-2007, ופרסם על ניסמן שני ספרים: להרוג ללא עקבות (2009) על עבודתו כתובע, ולמות בעד ארגנטינה (2015) על הרצח.
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-18 בינואר 2015 נמצא ניסמן מת כשהוא ירוי בראשו בביתו שבבואנוס איירס, שעות לפני שהיה אמור להעיד על הפרשה בפני הקונגרס של ארגנטינה. הגופה נמצאה בחדר האמבטיה בביתו, שהיה נעול מבפנים. מיד לאחר הרצח החלו להישמע טענות שההתאבדות בוימה. על פי המומחה של המשטרה המקומית שערך בדיקה בליסטית לגופה, ניסמן נורה מטווח של 15–20 ס"מ. בנוסף, לא נמצאו עקבות של אבק שרפה על ידיו של ניסמן. עובדות אלו מחזקות את ההשערה כי התאבדותו של ניסמן בוימה.[1] מאוחר יותר התפרסם כי דמיאן פצ'טר, העיתונאי שחשף את מותו של ניסמן, בשני ציוצים בטוויטר, נמלט מהמדינה למדינת ישראל, לאחר שלדבריו "קיבל רמז" שעליו לעזוב, ומשום שהמצב הנוכחי אינו מאפשר לו להתגורר בארגנטינה.[2]
תחילה טענה הנשיאה קירשנר שניסמן התאבד, אך בהמשך חזרה בה והאשימה סוכני מודיעין ברציחתו.[3]
על פי בדיקת חוקרי האירוע, עקבות DNA שנמצאו על האקדח שייכות לניסמן בלבד.[4] בביתו נמצאה טיוטה לצו מעצר נגד נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר.[5]
בעצרת לציון חודש לפטירתו השתתפו למעלה מ-400 אלף איש.[6]
ב-27 בדצמבר 2017, לאחר דו"ח המשטרה שקבע כי מותו היה רצח מכוון ולא התאבדות,[7] קבע בית המשפט פדרלי בארגנטינה כי "מותו של ניסמן לא יכול היה להיות התאבדות". בנוסף, עובדו לשעבר של ניסמן, דייגו לאגומרסינו, הואשם בסיוע לרצח לאחר שהודה כי השאיל לניסמן את כלי הנשק שהרג אותו, אך אמר כי עשה זאת לאחר שהתובע אמר שברצונו להגן עצמו ועל בני משפחתו.[8]
ב-18 במרץ 2019 אוסבלדו ראפו בן ה-88, הפתולוג הבכיר שקבע כי התובע הפדרלי אלברטו ניסמן נרצח ולא התאבד, נמצא מת בביתו בבואנוס איירס. ראפו שנמצא ירוי, השאיר מכתב שמחזק את קביעת המשטרה שמדובר בהתאבדות, אך יש הטוענים שמדובר בחיסול נוסף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ynet, התובע הארגנטינאי סיפר ל"ידיעות אחרונות": "בממשלתי עשו יד אחת כדי להסתיר האמת", באתר ynet, 19 בינואר 2015
נמצא מת התובע שהאשים את נשיאת ארגנטינה בטיוח הפיגוע נגד הקהילה היהודית, באתר הארץ, 19 בינואר 2015- יוסי מלמן, מות אלברטו ניסמן אפוף מסתורין, וגם סדרה חדשה לא מפצחת אותו, באתר הארץ, 14 בינואר 2020
- Contenido completo de la denuncia de Nisman (בספרדית)
- ליאל מגן, בואנוס איירס, עשרות אלפים הפגינו בארגנטינה במחאה על טיוח מות התובע, באתר "שיחה מקומית", 20 בינואר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "התובע הארגנטינאי נורה למוות מטווח של 15–20 ס"מ", באתר וואלה, 24 בינואר 2015
- ^ העיתונאי שחשף את מות התובע נמלט מארגנטינה: "חיי בסכנה", באתר וואלה, 24 בינואר 2015
- ^ ממשלת ארגנטינה: סוכני מודיעין אחראים לרצח התובע אלברטו ניסמן, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
- ^ חוקרי מות התובע הארגנטינאי: עקבות הדנ"א על האקדח ממנו נורה שייכות רק לו, באתר הארץ, 31 בינואר 2015
- ^ "ניסמן הכין טיוטת צו מעצר נגד הנשיאה ושר החוץ", באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2015
- ^ סוכנויות הידיעות, אלפים צעדו בארגנטינה לזכרו של אלברטו ניסמן, באתר nrg, 19 בפברואר 2015
- ^ אי-פי, בניגוד לעמדת הממשלה הקודמת, דו"ח משטרה בארגנטינה קובע שהתובע ניסמן נרצח, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2017
- ^ רויטרס, ביהמ"ש בארגנטינה: התובע היהודי ניסמן נרצח ולא התאבד, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2017
| בקרת זהויות |
|
|---|